|
תיאור האתר
ביקור ביער אלונים קסום, כמו לקוח מספרי אגדות, הצצה לטחנות קמח ציוריות וגיחה מרעננת לבריכות שבנחל ציפורי הפתלתל.
על האיזור
דרך הנוף יערות ציפורי חוצה את גבעות אלונים-שפרעם, ומגלה נוף של גבעות מעוגלות ורכות של סלעי קירטון. אלה גבעות מתונות, שגובהן בין 100 ל-300 מ' מעל פני הים.
את יחידת הנוף המיוחדת הזאת חוצה, ממזרח למערב, נחל ציפורי, מהארוכים שבנחלי ישראל. אורכו של הנחל כ-32 ק"מ, וראשיתו במזרח, ברכס הרי נצרת והר תורען. לאורכו של הנחל כמה מעיינות, חלקם איתנים, השופעים כל השנה (עינות ציפורי, עין יפתחאל, עין יבקע).
באגן ההיקוות של נחל ציפורי נטעה קק"ל לאורך השנים כ-30,000 דונם יער. הנטיעות החלו בשנות ה-30 של המאה שעברה, באזור רמת יוחנן והר בהרן, אך מרבית היערות ניטעו לאחר קום המדינה.
אורן ירושלים ניטע כמין העיקרי ביערות, ואליו נלוו האורן הקפריסאי (ברוטיה( וברוש מצוי. בשל התנוונות עצי אורן ירושלים ביער (מפגיעת המזיק "איצריית האורן"), בשנות השמונים והתשעים של המאה ה-20, חידשה קק"ל את הנטיעות במגוון מינים: אלון מצוי, אלון תבור, כליל החורש, אלה ארץ-ישראלית, לבנה רפואי ועוד. במקביל התחדש החורש הטבעי בצלו של היער הנטוע, והיום יערות האורן מגוונים ועשירים בתת-יער.
גישה למסלול
כניסה דרך כביש הגישה לקרית אתא, מצומת סומך (כביש 780) ברמזור הראשון פנייה מזרחה (שמאלה) ונסיעה בדרך מנחם בגין, כ 3.5-ק"מ, עד קצה הכביש. בכיכר האחרון פניה מזרחה אל דרך הנוף. לנחל ציפורי דרכי גישה נוספות, כמו דרך כביש שפרעם ודרך אלון הגליל.
מסלול
בדרך הנוף – מיער קריית אתא לנחל ציפורי
סימון במפה: ירוק
נסיעה ברכב וירידה לאתרים בדרך, הגישה לחלק מהאתרים רק ברכב 4X4
אורך המסלול: 18 ק"מ בנסיעה בשילוב ירידה לאתרים
משך הטיול: 3-4 שעות, בהתאם לעניין.
נקודת התחלה: חניוני קריית אתא נקודת סיום: עמק הרימונים. אפשר לטייל גם בכיוון ההפוך.
דרגת קושי: עביר לרכב לאורך כל ימות השנה.
דרך הנוף חוצה חבל ארץ מרתק ממערב למזרח. לאורכה אתרים היסטוריים וארכאולוגיים הקשורים לתקופת המשנה והתלמוד ולמעבר הסנהדרין לגליל. סיפורי הסנהדרין באושה, בשפרעם ובציפורי ומגוון אתרי הביקור הקשורים בהם, מתלווים לדרך כציר נושאי רב עניין.
הדרך, כבושה ועבירה, קיץ וחורף, לכל כלי רכב (הכניסה למשאיות ולאוטובוסים אסורה). בדרכה מהעיר קריית אתא, במערב, אל לב גבעות הגליל התחתון, במזרח, נבלעת הדרך ביערות נטע אדם וביערות טבעיים מהיפים בארץ. נופי אפיק נחל ציפורי, עמק זבולון, יערות אלונים והכרמל נשקפים בחלונות נוף. בנקודות שונות לאורכה יכול המטייל לבחור בדרכי גישה אל נחל ציפורי ואתריו.
ניכנס לדרך הנוף דרך כביש הגישה לקריית אתא,
חניוני קריית אתא (1) –הדרך חוצה גבעות אלונים שפרעם ומתפצלת מסבך היערות שלנו, ובה תצפיות נוף יפהפיות לכיוון מפרץ חיפה, הכרמל, עמק זבולון וכמובן נחל ציפורי. במערבה של דרך הנוף לאורך כשני קילומטרים פרוסים חניוני יער קריית אתא. זהו רצף החניונים הגדול ביותר בגליל המערבי, ובהם מתקני משחק וספורט רבים. לילדים זו ממלכה בלתי נגמרת של פעילות ומשחקים, ולמבוגרים – פיקניק מעולם אחר.
סמוך לחניונים, בטווח הליכה: חורבת אושה ו"אבן השבת".
חורבת אושה –באתר זה שכנה העיירה הקדומה אושה (2). בעקבות מרד בר כוכבא (132-135 לספירה) וחורבן היישוב היהודי ביהודה, נדד מרכז הכובד של החיים היהודיים לגליל. מוסדות ההנהגה העצמית, הסנהדרין והנשיאות, הועתקו גם הם.
אושה הייתה המשכן הקבוע הראשון לסנהדרין בנדודיו בגליל. לכאן נתכנסו שרידי החכמים, שחידשו את הסנהדרין והתקינו תקנות הידועות כ"תקנות אושה".
באושה טרם נערכה חפירה ארכיאולוגית. הגישה לחורבה מתאפשרת משוליו הדרומיים של חניון קריית אתא, על פי השילוט.
".(3) אבן השבת" ורבי יהודה בן בבא (4)
את האתרים מלווה מסלול שביל מסומן בכחול המיועד לרכב 4X4 בלבד. התוואי מתחיל בחניון קריית אתא ומסתיים בכביש שפרעם-סומך.
בשוליים הצפוניים של היער, צפונית לחורבת אושה, מצויה "אבן השבת". זוהי כתובת ביוונית החרוטה בסלע הכוללת 12 אותיות ויש המזהים בה את המילה "שבת". הכתובת סימנה, כנראה, את תחום השבת של אושה.
לסביבה זו ממש מתקשר סיפורו של רבי יהודה בן בבא וגבורתו, שסמך את תלמידיו לרבנות בניגוד להנחיות המפורשות של הרומאים.
"שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה שכל הסומך ייהרג, ועיר שסומכין בה תיחרב, ותחומין שסומכין בהן ייעקרו. מה עשה רבי יהודה בן בבא? הלך וישב לו בן שני הרים גדולים ובין שתי עיירות גדלות ובין שני תחומי שבת, בין אושה לשפרעם, וסמך שם חמישה זקנים, ואלו הן: רבי מאיר ורבי יהודה ורבי שמעון ורבי יוסי ורבי אליעזר בן שמוע… כיוון שהכירו אויביהן בהן אמר להן: בניי רוצו, אמרו לו: רבי, מה תהא עליך? אמר להן: הריני מוטל לפניהם כאבן שאין לה הופכים, אמרו: לא זזו משם עד שנעצו בו שלוש מאות לונביאות של ברזל ועשאוהו ככברה". (בבלי, סנהדרין יג, ע"ב)
לא הרחק מ"אבן השבת" מצויה מערה, ובה ציון קברו של רבי יהודה בן בבא.
קברו של רבי יהודה בן בבא – נמצא בתוך מערה המשמשת היום מקום תפילה פעיל. צומת סומך הקרוב קרוי כך בשל סיפור הסמיכה ההיסטורי.
תצפית על הנפתול של גבעת עליל (ראס עלי) (5)בנופו המתפתל של ערוץ נחל ציפורי בולטת ביופייה תופעת הנפתול ("מאנדר"- ביוונית, מונח גיאוגרפי המציין נפתול בצורת האות היוונית אומגה ) של גבעת עליל: כאן, מסביב לגבעת עלי, פילס לו הנחל נתיב חלופי חדש בצורת לולאה הנראית יפה בתצפית מלמעלה.
דעות הגאולוגים חלוקות בהסבר כיצד נוצר נפתול נחל זה. הדעה הרווחת היא שבעבר זרם נחל ציפורי ישר מערבה. בשלב מסוים גלש המדרון וסכר את אפיק הזרימה. המים הרבים שגדשו באפיק הנסגר יצרו מעין אגם עד שמצאו נתיב חדש מצפון, הוא הערוץ הקיים היום.
טחנת גבעת עליל (מרפוקה) (6)טחנת מרפוקה או תחנת גבעת עליל (ראס עלי) היא טחנת קמח מהתקופה העותמאנית. גם היא, בדומה לטחנת הנזירים – תחנתנו הבאה – טחנת ארובה וגלגליה נעו בכוח המים. היא נמצאת כ-1,200 מ' מערבית לטחנת הנזירים. בבסיס המבנה ניכרים שרידים ארכאולוגיים של טחנת סוכר מהתקופה הצלבנית-הממלוכית.
טחנת הנזירים (7) טחנת הנזירים נמצאת בחלקו המערבי של הנפתול.
טחנת הנזירים שייכת למנזר הכרמליתי שהפעיל את הטחנה עד לראשית המאה ה-20. המים הגיעו לטחנה באמה בנויה מעין יבקע, כ-2 ק"מ מזרחית לטחנה. המים שהגיעו אל גג המבנה נפלו אל גלגלי הכפות בארובה שהאיצה את המים. הטחנה בנויה שתי קומות, בכל קומה היו שתי מערכות לטחינת קמח: שני גלגילי כפות ושתי אבני ריחיים. כיום פועלת במקום יזמות פרטית, שמפעילה את האתר כמקום הסעדה ולינה. שירותים אלו ניתנים בתשלום ובתיאום מראש.
דרך הנוף ממשיכה מזרחה אל כביש עדי-הרדוף הישן. כאן נפנה דרומה (ימינה), ובצומת הכניסה להרדוף נפנה מזרחה (שמאלה). נמשיך על הכביש הראשי ונחלוף על פני הפניה לכעביה, בהמשך הכביש מתפתל בעקומה חדה צפונה. נמשיך עוד כ-400 מ' צפונה ונפנה ימינה אל דרך הנוף בעקבות השילוט.
כדי להגיע לעין יבקע נרד דרומה בעקבות השילוט אל "כעביה צפון" ונחנה את הרכב באזור מגרש הכדורגל. מכאן יוצא שביל הליכה (שביל ישראל) שיוליך אותנו אל המעיין (כ-15 דקות הליכה).
ברכב שטח אפשר לרדת עד לערוץ נחל ציפורי ומשם לבחור בדרך הכחולה מערבה כדי להגיע לעין יבקע.
עין יבקע (8)מעיין זה, הנקרא בפי המקומיים "ראס אל-עין" או "ראס א-נבע" (ראש המעיין, ראש הנביעה), הוא מעיין איתן. הוא מוכר גם בשמו "מעיין הסוסים" בשל השימוש שעשו בו בעבר לשטיפת הצאן והסוסים.
בריכת המעיין נבנתה כבר בתקופה הרומית ושרידי קירות קדומים בולטים בשוליה. בראשית המאה ה-20 בנו בה הכרמליתים קיר להרמת מפלס המים, לצורך הובלת המים באמה לטחנת הנזירים.
מעיינות הנחל הפעילו בעבר טחנות קמח רבות, ששרידיהן פזורים לאורך אפיקו. לשתיים מהן – "טחנת הנזירים" וטחנת "גבעת עליל" – התוודענו בראשית המסלול.
(9) הדרך ממשיכה וחוצה הדרך את עמק הרימונים. במעלה הוואדי נובע עין אום חמיד, שמימיו מפלסים נתיב בין מטעי רימון מרשימים. באביב ובראשית הקיץ מלבלבים העצים, ופרחי הרימון האדומים בולטים ביופיים. בסתיו נותן הרימון פריו, ובחורף, כשהמטעים בשלכת, לעמק הערום יופי משלו. לאורך אפיק נחל ציפורי בין עין יבקע לטחנת הנזירים פרוסים מטעים נוספים.
אומרים על רימוני נחל ציפורי שהם הטעימים ביותר. החלקות פרטיות – נא לא לגעת.
שביל נחיל ציפורי (נגיש לנכים)
תעודת זהות לטיול
סימון: אדום
אורך המסלול: 1.7 ק"מ.
נקודת התחלה: מול קיבוץ הסוללים וסיום: סמוך לישוב שמשית
משך הסיור: 30 דקות
דרגת קושי: השביל סלול באספלט. מתאים לכל המשפחה ,לעגלות ילדים ולנכים בכיסאות גלגלים.
חניונים לפיקניק: שולחנות פיקניק בקצה השביל (בנקודת הפיצול העולה לחרבת שמשית(.
נגישות לנכים: השביל מתאים לנכים, גם ליושבים בכיסאות גלגלים, שולחנות הפיקניק מותאמים לנכים.
שווה ביקור, מי ברגל ומי באופניו. כקילומטר של שביל הליכה סלול מוביל את המטייל אל מעבה היער וחושף רק טפח מצפונותיו ומפניו הרבות. קק"ל הכשירה את השביל ביער כך שגם אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, נכים ובעלי מוגבלויות יוכלו ליהנות מיפי היער.
השביל מתחיל את דרכו ביער אלון תבור טבעי, ובהמשך מפלס נתיב ביער מחטני מגוון. בדרך נפגוש בשרידי דרך רומית עתיקה, גת, מתקנים חקלאיים, מערה ועוד. הצמחייה רבה ועשירה, ובעונת הפריחה השביל מתמלא בשלל צבעים וריחות.
המסלול מתואר מצפון לדרום, אך ניתן לצעוד בו גם בכיוון ההפוך. נתחיל מול קיבוץ הסוללים, תחנתנו הראשונה
10. שרידי הדרך הרומית – שעברה בין ציפורי למגידו היא האתר הראשון בשביל.
11. גת לסחיטת ענבים – מן התקופה הביזנטית (המאות 7-4 לספירה). במקום נותרו שרידי אבן חצובים בסלע הגיר המקומי. משערים שהענבים נדרכו על משטח הסלע. במרכזו הותקן הבור שבו נקבע מכבש בורג לכבישה נוספת. תחילה ניגר התירוש בתעלה אל בור הסינון העגול, ושם הופרדו הזגים (קליפות הענב) מן התירוש ומשם נשפך התירוש לבור האיגום הגדול.
12. יער שמשית – בהמשכו של השביל מגוון עצים גדול. לצד אורן קנרי, אורן ירושלים, אלון תבור, אלת המסטיק ואלה ארץ-ישראלית צומחים גם ברושים, כליל החורש, לבנה רפואי ואיקליפטוס. במקום שרידי חורבת שמשית שעדיין לא נחפרה, ומשום כך רב הנסתר בה על הגלוי. שמה מלמד כנראה על קשר לשמש או לשמשון המקראי.
13. מערה – המערה שימשה כפי הנראה כמקום מגורים ולכינוס של עדרי צאן. לאחר התקופה הרומית התמוטטה התקרה מעל חלקה הקדמי של המערה ונוצרה בה חצר. בתקופה הממלוכית והעותמאנית הוקמה מסביב לחצר גדר אבן, והמערה שימשה כמכלאת צאן. שביל האספלט ממשיך ברחבת עץ מוגבהת המגינה על המערה. משם נמשיך ונגיע לשביל מתפצל.
המבקשים מסלול אתגרי יותר יצעדו בשבילי היער, במסלול הירוק, אל היישוב שמשית.
ניתן לחזור לרכב גם מדרך העפר הלבנה המקיפה את היער, או, כפי שבאנו, בשביל הסלול (המסומן באדום).
ייחודי למקום
סנהדרין
סנהדרין הייתה בית הדין הגדול, הסמכות השיפוטית והפוליטית הגבוהה בארץ ישראל בתקופת בית המקדש ולאחר חורבנו. מקור השם יווני, ופירושו: מועצה או מקום כינוס. על פי המקורות התלמודיים פעלו שתי מסגרות של סנהדרין: סנהדרין גדולה – בת 72 דיינים שישבו בלשכת הגזית שבמקדש; וסנהדרין קטנה – בתי דין של 23 דיינים שישבו בערי השדה.
לאחר חורבן בית שני ועד מרד בר כוכבא (שהסתיים בשנת 135) ישבה הסנהדרין ביבנה, ואחרי המרד נדדה ממקום למקום כדי להרחיק ממנה את עינה של הקיסרות הרומאית: " … שכתחילה גלתה לה סנהדרין וישבה לה ביבנה, ומיבנה לאושה, ומאושה לשפרעם, ומשפרעם לבית שערים, ומבית שערים לציפורי, ומציפורי לטבריא". (בבלי, ראש השנה, לא). זמן ביטול הסנהדרין איננו ברור לגמרי, אבל משערים שאירע סביב ביטול הנשיאות בשנת 425 לספירה.
פעמים אחדות לאורך ההיסטוריה נעשו ניסיונות לחדש את הסנהדרין, אך כולם נתקלו בהתנגדות. ניסיון מעניין נעשה בתקופת נפוליאון שביקש למנות מוסד שיפסוק בשאלות דת וחברה של יהודי התפוצות. לאחר הקמת המדינה הוצע להקים מחדש את הסנהדרין כגוף דתי עליון ליהדות העולם שיגשר על הפער שנוצר בין הדת למדינה, אך גם רעיון זה עורר התנגדות עזה בקרב רבני התפוצות בטענה כי הדור עדיין לא כשר לכך.
כרטיס ביקור
|
