טיול - פארק החולות

טיול מפה מה ב טיול
טיול - פארק החולות איזור :  מרכז
עונות מומלצות :  קיץ,סתיו,אביב,חורף
טיול - פארק החולות רמת קושי :   עם קצת מאמץ
מאפייני הטיול :   מסלול ג'יפים,מסלול הליכה,ברכב וברגל
משך המסלול:   כ- 3 ק"מ
טיול - פארק החולות אורך מסלול :   3 שעות
מה באתר טיול - פארק החולות :
·אזור גאוגרפי: שפלת החוף
·עונה מומלצת: בחורף ובאביב. בקיץ מומלץ לטייל בשעות הקרירות, בבוקר או בערב.
דירוג הגולשים:
הוסף המלצות על טיול - פארק החולות
+



תיאור האתר

דיונות זהובות, אגמים תכולים וחורשות ירוקותעולם מיוחד, מרתק ויפהפה הנושק לים ולעיר אשדוד.

על האיזור

פארק החולות משתרע בין אשדוד לניצנים על שטח של כ-13,000 דונם. זהו אזור החולות הרצוף הגדול ביותר שנותר במישור החוף. הוא כולל את הדיונה (בעברית: חולית) הגדולה, שהיא דיונת החול הנודד הגבוהה בארץ, שדרת עצי שקמה ובוסתנים המשמרים חקלאות מסורתית.
קק"ל והחברה להגנת הטבע מנהלות את מרחבי החולות במגמה לשומרם בראייה אקולוגית רחבה, בעבורנו ולמען הדורות הבאים.
בחולות מישור החוף יש תנאי סביבה מיוחדים. בזכות הרצף הגאוגרפי של האזור עם חולות המדבר שבדרום, "פלשו" לכאן צמחים ובעלי חיים מדבריים, החיים בכפיפה אחת עם קרוביהם בני החבל הים-תיכוני. החולות הפכו ל "מעבדה" טבעית לאבולוציה, ולמרכז היווצרות של מיני צמחים ובעלי חיים חדשים, בלעדיים למישור החוף.
בעבר התברך מישור החוף בנופי חולות מרשימים, שהצטמצמו מאוד עם האצת הבנייה והפיתוח. לפני 20 שנה יצאה החברה להגנת הטבע למאבק לשימור החולות. האזור הוכרז כשטח לשימור והועבר לטיפול קק"ל. בסך הכול מתוכנן פארק החולות להשתרע על פני 15 אלף דונם, בשטח שיכלול מגוון יחידות נוף: חוף ים, רכס כורכר, דיונות חול, שטחי חקלאות מסורתית, בוסתנים וחורשות עצים ירוקות.
בחלקו הצפוני-מזרחי של הפארק מתנשאת הדיונה הגדולה, שהפכה זה מכבר לסמל המקום.

גישה למסלול

לכניסה הדרומית (חניון האיקליפטוסים): מכביש אשדוד-אשקלון (כביש 4) נפנה מערבה לכיוון חוף ניצנים, ולאחר כשני קילומטרים נפנה ימינה (צפונה) לכיוון בי"ס שדה "שקמים". מרחבת החנייה שילוט כחול אל חניון האיקליפטוס.
לכניסה הצפונית (חניון השקמים): חולפים על פני הכניסה הדרומית לאשדוד, וכקילומטר אחד מצפון לתחנת הדלק "עד הלום" פונים מערבה לאשדוד. כ-100 מטרים ממסילת הברזל מסתעפת דרך עפר דרומה (שמאלה) המגיעה לחניון השקמים.

מסלול

ים החולות
נתחיל את המסלול מחניון האיקליפטוסים (1). נפנה צפונה ואחר כך מערבה אל "ים החולות" – דיונות זהובות ויפהפיות. השביל חוצה את דרך הנקז החופי (2). לאורכו שואבת חברת "מקורות" מים איכותיים לשתייה ב-22 תחנות שאיבה.
לפארק החולות חשיבות הידרולוגית: שיעור המילוי החוזר מגשם בשטח החולי מגיע עד כדי 80% מכמות הגשם המגיעה לקרקע.
קיומם של קו הנקז החופי והמשאבות מפחית את כמויות המים הזורמות אל הים ואובדות בתוכו – סיבה נוספת לחשיבות השמירה על פארק החולות.
תצפית על בריכות מי התהום (3)– בראש הרכס מומלץ לפנות דרומה (שמאלה) בעקבות השילוט המכוון לתצפית. הרכס נמצא כ-100 מטרים מן החוף ורוחבו כ-200 מטרים. בצפון הפארק מכוסה הרכס ברובו בחול, אך בחלקו המרכזי הוא בולט מעל פני השטח. מכאן ניתן לצפות במחצבות "סול-ניצן" שבקצה הדרומי של הרכס. עקב כריית הכורכר הציפו מי התהום את קרקעית המחצבה ויצרו מקווי מים רדודים, עתה קיימות בשטח בריכות. בעונת הנדידה פוקדים את הבריכות עופות מים רבים.
חוף ניצנים (4)נשוב לשביל ונמשיך מערבה, לחוף הים, ונפנה בו דרומה, למקום שבו השארנו את הרכב.

בעקבות לוחמים
חניון האקליפטוס(1)הוא נקודת ההתחלה של מסלולנו, וממנו נעעלה ברגל בדרך המסומנת בכחול לבית ספר שדה "שקמים"
"הארמון" (2)– בית פרדס מפואר של אפנדי ערבי עשיר מביירות שהוקם ב-1917. קק"ל רכשה את המקום בשנת 1942 ובשנה לאחר מכן נוסד כאן קיבוץ ניצנים. הארמון שופץ בחסות קק"ל והמועצה לשימור מבנים ואתרים.
במלחמת העצמאות התקדם הצבא המצרי לכיוון תל-אביב, אך נעצר עקב פיצוץ גשר (היום "גשר עד הלום", על כביש 4 ליד אשדוד) והחל בכיבוש היישובים בסביבה. המתקפה על ניצנים הייתה קשה, ולאחר שרבים מחברי הקיבוץ נהרגו, הוחלט להתבצר ב"ארמון", המבנה היחיד שלא נכבש. בשל המצב הנואש החליט אברהם שוורצשטיין, מפקד ניצנים מטעם "גבעתי", להיכנע. הוא יצא עם הקשרית מירה בן ארי לעבר המצרים ובידו גופייה לבנה – אות לכניעה – אך נורה למוות. מירה הרגה מיד את הקצין המצרי שירה בו, ונורתה למוות אף היא. חברי ניצנים הנותרים נשבו והובלו בתהלוכת ניצחון ברחובותיה של מג'דל הערבית (אשקלון). בסוף המלחמה הוחזרו השבויים, והקיבוץ הוקם מחדש מעברו השני של הכביש.
אנדרטה ללוחמת העברייה ומצבה למירה בן ארי – כ-50 מטרים מדרום-מזרח לארמון ניצבת מצבה לזכרה של הקשרית הלוחמת, מירה בן ארי(3) , בת 22 במותה ואם לילד בן שנתיים וחצי. בסמוך לה הוקמה אנדרטה ללוחמת העברייה – תשע דמויות נשיות ללא-פנים, עשויות ברונזה, מעשה ידיה של הפסלת שוש חפץ.
"גבעת המ?כלים" (4) – נעקוב אחר הסימון הצהוב. השביל חוצה את מה שהיה בעבר כפר הנוער יצנים, ומגיע לגבעת המכלים – גבעה ועליה מכלי מים ישנים הניצבים על עמודים, בשוליים הצפוניים-מזרחיים של הכפר. על הגבעה נראות עמדות לוחמים.
בית הקברות של קיבוץ ניצנים (5) – מהגבעה נרד מערבה, בדרך סלולה, נחלוף על פני ספינה ישנה, נפנה ימינה ליד דגם ספינה מבטון ונצא לעבר בית הקברות. שימו לב לשער המרשים, יצירתו של צבי אמיתי, מוותיקי ניצנים, המתאר אירועים מעברו של הקיבוץ. בבית הקברות נמצא קבר אחים שבו נקברו נופלי ניצנים.
עצי שקמה ותות (6) – השביל נמשך עד פינה יפה זו למנוחה ולמרגוע. כאן נפנה דרומה עם השביל המסומן בשחור שיוליך אותנו בחזרה לחניון האיקליפטוסים.

שלולית רוברטס- שלולית עונתית
חניון השקמים (1) – סיורנו מתחיל בקצה הדרומי-מזרחי של רחבת החנייה. נלך לאורך השביל המסומן עד לעץ שקמה אדיר-ממדים. ממנו נמשיך לפי השילוט ונגיע לקבוצת עצים נוספת. עצי השקמה נמנים עם משפחת הפיקוס והם אוהבי מים וחום. כל השקמים בארץ ניטעו בידי אדם, והם היו חלק מנופה של הארץ משחר ההיסטוריה. העץ הוא ירוק-עד, ופירותיו יוצאי הדופן נקראים פגות. הפגה היא תפרחת של פרחים רבים המאובקים על ידי צרעות זעירות הנאמנות לכל מין ומין של הפיקוס. באזור הפארק חסרות הצרעות הללו, והאדם כנראה ברר זן של שקמים המבשיל ללא האבקה. אם פוצעים את הפרי הירוק הוא מבשיל בתוך שלושה ימים. פעולה זו נקראת בליסה ומוזכרת בדברי הנביא עמוס: "כי בוקר אנוכי ובולס שקמים" (עמוס ז', 14).
החורשה המנדטורית (2)– מכאן נמשיך דרומה ונגלוש דרך מדרון חול תלול אל החורשה הנטועה בעצי אורן ירושלים, אורן הגלעין, איקליפטוס ושיחי הרדוף. החורשה ניטעה כדי למנוע מהחול לכסות את מסילת הרכבת לוד-עזה, שנסללה בתקופת המנדט הבריטי. בחורשה נמצאת באר.
שלולית רוברטס (3)– מהחורשה המנדטורית נמשיך דרומה. בחורף יתגלה לעינינו לפתע מחזה מדהים: למרגלות הדיונות, בין החולות לכביש אשדוד-אשקלון, שוכנת שלולית חורף גדולה שאורכה כ-500 מטרים. בתוך הבריכה, כמו מעולם אחר, משכשכים ברווזים, אנפות ועופות מים אחרים.
כיצד נוצרה הבריכה? גושי החולות הגדולים, שאפיינו בעבר את מישור החוף, הם תוצר של מאות שנים. החולות זרועים בשקעים נמוכים מסביבתם, כעין עמקים קטנים. שקעים אלה קרובים למי התהום, ועל כן נוצלו בעבר לגידולי ירקות ועצי פרי. אחד מהם – שלולית רוברטס שלפנינו – אף "נכנס להיסטוריה" של ארץ ישראל: כאן, כך מעריכים, ביקר בשנת 1839 הצייר הסקוטי דיוויד רוברטס, ומכאן צייר את מראה התל והכפר הערבי איסדוד.
השביל נמשך דרומה ועובר לאורכה של שדרת שקמים נהדרת. על העצים מטפסות גפנים. נמשיך בשביל עד חניון האיקליפטוסים (4)- נקודת הסיום של הטיול.

הבוסתן והדיוניה הגדולה
חניון השקמים(1) – נצא לטיול מהקצה הדרומי-מזרחי של רחבת החנייה. נלך לאורך השביל המסומן עד עץ השקמה הענק, וממנו נמשיך לפי השילוט ונגיע לקבוצת עצים נוספת העומדים כאן. (על עצי השקמה ראו למעלה במסלול ל"שלולית רוברטס".)
הבוסתן (2) – לאחר כמה דקות הליכה נגיע אל הבוסתן – שקע גדול בחולות המכוסה בסבך צמחייה. כאן צומחים לתפארה עצי דקל ומעט עצי תאנה. בקצה הבוסתן נראה עצי שיטה מלבינה גדולים, שיעניקו לנו פינה נפלאה למנוחה בצל.
בשקע בין הדיונות, במקום שבו מתחת לכיסוי שכבת החול מצויה קרקע חרסיתית, כמות הלחות בקרקע גדולה ומתקיימים התנאים המתאימים לגידול עצי בוסתן ואף גידולי שדה בעונת החורף. לאחר שניטעו הושקו העצים שנה אחת בלבד, ומאז הם מתקיימים בזכות מי הגשם והמפלס הגבוה של מי התהום.
המסלול חוצה את הבוסתן ומטפס אל החולות לכיוון מערב. מכאן נמשיך בלב חולות שבהם צומחים בצפיפות צמחי משיין גלילי, המאופיינים בפריחה לבנבנה ומבריקה. צמיחתם כאן מעידה על קרבת מי התהום אל פני השטח.
נמשיך ונפסע בין שתי דיונות סהרוניות אל ה"קרן" הדרומית של "הדיונה הגדולה", ונטפס אל פסגתה במתינות. הנוף מכאן נהדר: מרחב עצום של חולות זהובים, הים נמתח באופק ובצדו השכונות הדרומיות של אשדוד, ותחתינו - מדרון תלול.
הדיונה הגדולה (3)– לאחר מנוחה קלה והתרעננות בצל עצי השקמה נתכונן לקראת "ההצגה הגדולה" – ריצה מהירה מראש הדיונה הגדולה אל העמק הפרוס תחתיה. זה הזמן להיפטר מהנעליים ולהסתער חזרה על המעלה החולי. בפסגה, בעודנו מתנשמים מן המאמץ, נעיף מבט מסביב ונבחין בבתי השכונות הדרומיות של העיר אשדוד, בפס הכחול של חוף הים הקרוב ובעצי השקמה המפוזרים בחולות.
כ-300 מטרים מכאן, בקו ישר, נמצא חניון השקמים (1), שם ממתין לנו הרכב בצל העצים.

ייחודי למקום

הדיונה הגדולה

"תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי – שאם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך" (קוהלת רבה ז', י"ג).

הדיונה (החולית) הגדולה בישראל. אורכה 250 מטרים, גובהה 35 מטרים וצורתה סהרונית בשל הרוח הנושבת מכיוון דרום-מערב לצפון-מזרח.
הדיונה היא ערך טבע ונוף, שריד אחרון לחולות הנודדים של מישור החוף, המכוסים בטון ואספלט.
ראשיתו של החול בסלעי הגרניט של אפריקה. סלעי גרניט הוסעו באפיקי הנילוס ובמרוצת השנים נותר מהם מינרל הקוורץ, שנסחף והגיע בצורת גרגירי חול אל הים התיכון. זרמי הים והסערות גרפו את החולות אל חופי הארץ, והרוח הסיעה את גרגירי החול ליבשה וערמה אותם לגבעות חוליות – הדיונות.

כרטיס ביקור

חניונים לפיקניק: חניון האיקליפטוס: מתקני פיקניק ושירותים ביולוגיים.
חניון השקמים – שולחנות פיקניק, מתקני משחק לילדים, פחי אשפה והסבר על המסלול.
חניוני חוף ניצנים (כניסה לחוף בתשלום).
· נגישות לנכים: המוזיאון בבית ספר שדה "שקמים" נגיש לנכים.
· טלפונים למידע: בית ספר שדה "שקמים" – 08-6727895, 08-6722065, 08-6728755.
· שימו לב: הנסיעה מותרת על הדרכים המסומנות בלבד. גלגלי הרכב רומסים שיחים, דורסים בעלי חיים קטנים ופוגעים במחילות ובק?נים.
· אתרים באזור: בני דרום – מרכז מבקרים – בית בד ומרכז לימודי על שמן הזית. 08-8515548
אשקלון – מרכז המבקרים קרלסברג. 08-6740727
בניה – מסעדת אלגונקווין. 08-9421044
דירוג הגולשים:
הוסף המלצות על טיול - פארק החולות

צימרים בסביבה

חדרי אירוח מאובזרים צמודי קרקע, גינה מטופחת, מדשאות, בקרבת הים ומסביב נוף משגע! הנופישם נהנים מכניסה חינם לחמי געש.

אטרקציות בסביבה

מרכז המבקרים האקולוגי בליבו של מפעל השפד"ן
מסעמרתק אל הרגעים המרגשים בתולדות האולימפיאדה

מלונות בסביבה

150 חדרים למשפחות לזוגות, מרחק הליכה קצר מחוף הים, מרכז הקניות ומפארק המיים של שפיים

מסלולי טיול

אתרי צופית נוספים:מלונות |  אטרקציות |  | travel in israel  | שוברים |  סרט תדמית - מדריך צופית
פרופיל חברה | תנאי שימוש |   | צימרים צופית כתבות השבוע |  מלונות באילת | בתי קפה |  אטרקציות לילדים | 
אתרים נוספים: צימרים בצפון | צימרים בראש פינה|צימרים ברמות| צימרים בחד נס| צימרים במנות|צימרים באמירים| צימרים באבירים|צימרים בבית הלל|


צימרים - צופית - טל: 03-5621663, פקס: 03-5621664