טיול - יער חניתה

טיול מפה מה ב טיול
טיול - יער חניתה איזור :  גליל המערבי
עונות מומלצות :  קיץ,סתיו,אביב,חורף
טיול - יער חניתה רמת קושי :   בקלות
מאפייני הטיול :   ברכב וברגל,מסלול מעגלי
משך המסלול:   שעה - שעתיים
טיול - יער חניתה אורך מסלול :   2 ק"מ
טיול - יער חניתה איך להגיע :   • הכניסה ליער חניתה היא כשני קילומטרים משלומי, במעלה הכביש שלומי-חניתה (כביש 8993). שם נפנה ימינה לתוך היער בדרך המסומנת בכחול, אל המקום הידוע בשם חניתה תחתית. כאן, בדיוק במקום שבו עלו ראשוני חניתה על הקרקע, שחזרה קק"ל את האתר "חומה ומגדל".
דירוג הגולשים:
הוסף המלצות על טיול - יער חניתה
+



תיאור האתר

ביער האפוף ניחוחות עבר נפגוש במגוון אתרים היסטוריים ופינות חמד עלומות. שבילי היער מובילים אותנו – ברכב או ברגל – אל צפונותיו, והכול במרחק נגיעה מכביש הצפון.

על האיזור

ער חניתה, על 2,300 הדונמים שבו, הוא יער קטן המשתרע צפונית ומזרחית לעיירה שלומי. יער קטן המכיל הרבה. היער ניטע בראשיתו בשנות ה-40 של המאה הקודמת בידי חלוצי חומה ומגדל, אך עיקר הנטיעה הושלמה בשנות ה-60 וה-70 של המאה העשרים.
כאן בלב היער (של היום) הוקמה חניתה – נקודה יהודית ראשונה באזור ההררי זה. היישוב עלה על הקרקע ב-21 במרס 1938 בשיטת ההתיישבות של אותם הימים – חומה ומגדל.
התמונות המפורסמות המלוות את כיבוש ההר מבליטות את המורדות החשופים והקירחים של אז. דורות של רעייה מאסיבית, כריתת עצים ושריפות הביאו לדיכוי הצמחייה הטבעית ולפגיעה משמעותית בעצים.
היום קשה להאמין שהתמונות צולמו כאן. היער שקק"ל נטעה עלה ופרח, החורש שב והשתקם, ותחת צמרות האורנים צומח תת-יער מפותח. פרחים רבים, ובהם נדירים כסחלבים, צובעים בגוונים מרהיבים את הקרקע ומבשמים את האוויר בניחוחות משכרים.

מסלול

מסלול נחל הבאר(סימון במפה: ירוק)

מסלול מעגלי קל. את השביל פרצה קק"ל, בסיוע תלמידי בית הספר הריאלי העברי בחיפה, במאי 2003.
אנו ממליצים לטייל בשביל בכיוון השעון (וזה המסלול שלפניכם), אם כי ניתן ללכת גם בכיוון הפוך.

• אופי המסלול: מסלול הליכה.
• דרגת קושי: קל, למשפחות.
• אורך המסלול: כ-2 ק"מ, מתחיל ומסתיים בחניון חומה ומגדל.
• משך הסיור: 2-1 שעות, בהתאם לקצב ההליכה ולמידת העניין.
• השביל משולט לכל אורכו ומסומן גם בסימון הוועדה לשבילי ישראל בצבע ירוק.

(1) חניון חומה ומגדל – המסלול מתחיל בחניון חומה ומגדל, בלב יער חניתה, באתר "חניתה תחתית" ההיסטורי. זהו החניון הגדול והמרשים ביער. סלעים גדולים התקועים בקרקע מציינים את קווי החומה החיצונית, וניתן להתרשם מגודל המתחם – למעלה מארבעה דונמים שטחו.
כאן בנתה קק"ל מגדל וחומה מעץ המשחזרים באופן חלקי את סיפור הקמת היישוב.
בחניון שולחנות פיקניק, פינות ישיבה , ברזיות, שירותים ביולוגיים ואף מתקני משחק.
ב-21 במרס 1938 עלו ראשוני המתיישבים על הר חניתה. בלילה הראשון הם הקימו מחנה במקום הידוע בשם "חניתה תחתית". הערבים תקפו את חניתה כבר בלילה הראשון להקמתה, ומאז שבו ותקפוה פעמים רבות, אך היישוב החזיק מעמד. אחרי כחצי שנה נפרצה הדרך ל"חניתה עילית" והיישוב עבר אליה, כנקודת קבע.

(2) שביל נחל באר – השביל מתחיל בחלקו הצפוני-מערבי של החניון, מאחורי סלע ההנצחה לעשרת הנופלים בחניתה תחתית. שני הראשונים המוזכרים בלוח הנחושת, יהודה ברנר ויעקב ברגר, נורו למוות בהתקפת הערבים בלילה הראשון להקמת המחנה.
השביל המגודר באבנים משני צדיו, פונה מערבה ליד מצבה קטנה לזכרו של יוסף סינגליה, יהודי עשיר מאיטליה. בזכות תרומתו של סינגליה נרכשו ע"י קק"ל כ-4,000 דונם באדמת הטרשים שברכס. קניית האדמות, וההחלטה להקים יישוב יהודי באזור הררי זה, באו בעקבות ועדת פיל (יולי 1937) שבה קבעו הבריטים כי הארץ תחולק וכי רובו של הגליל יהיה בתחומי המדינה הערבית.
מהחניון נרד במדרון השביל מערבה. כעבור כ-100 מ' נפגוש בצומת שבילים ובשני ברושים המוקפים גדר עץ. צמד הברושים ניטע בשנות ה-50 לזכר יהודה ברנר ויעקב ברגר. נבחר בשביל הנמשך ימינה (צפונה). השביל חוצה את חניון הכניסה ליער. בחניון יש ברזייה, ונוכל לעצור בו ולהצטייד במים
נחצה את דרך האספלט אל רחבת הכורכר ונעבור את מנע הבקר (מחסום ברזל המונע מעבר פרות), מצפון לה, בזהירות.

(3) הבאר
השביל מתפתל ויורד אל "נחל הבאר". לשווא נחפש במפות השונות את שמו. ועדת השמות הממלכתית לא ייחסה לו משמעות, ומלבד כמה קווי גובה מתפתלים, אין לו סימן במפה. ובכל זאת, ראוי לכנות ערוץ זה בשם נחל הבאר.
בשולי חורשת אורן ברוטיה מרשימה מבצבץ מבנה ישן מבטון – זוהי הבאר. לוחית מתכת של נציבות המים מעידה: "באר מים מספר 12206".
הבאר בנחל איננה באר עתיקה, כדוגמת בארות הנגב שניכרים בהן חריצים באבני השפה. בבאר שלפנינו אנו רואים רק מבנה בטון, שרידי מכונות וצינורות.
כשעלה קיבוץ חניתה אל מחנה הקבע בראש ההר, דרש המשק מים רבים יותר. בנחל בוצע קידוח לעומק כ-40 מ' והחלו שואבים ממנו מים. על אתר הקידוח הוקם מבנה משאבה ובריכת אגירה, והחניתאים שרו "ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה"... אך מקור המים איכזב, וכעבור שנים בודדות ניטש.
היום נותר המבנה בשיממונו. נוכל להיכנס לתוכו, לעצום עיניים ו"לשמוע" את המולת הגנראטורים ואת משאבת הדיזל תוצרת ארה"ב.

(4) ערוץ נחל הבאר
צעדים ספורים מהבאר ואנו נבלעים בערוץ הנחל. כאן השקט מולך, כאן הדר האלונים ומשחקי אור וצל. כאן נרגיש עטופים בקסמו של היער ולא נרצה לחזור הביתה.
הנחל, ערוצון קטן הזורם דרומה אל בקעת שפע ונחל בצת, יבש רוב ימות השנה, אך בימות הגשמים הוא מוביל מים ומחזיקם מעט בגבים הסלעיים.
המסלול לאורך הנחל מתפתל בין גדותיו, חוצה פעם לצד זה ופעם לאחר. צמרות האלונים (האלון המצוי) נישאות גבוה מעל ראשינו, ובקרקעית היער בולטת ושכיחה עצבונית החורש – צמח המאפיין חורשים מוצלים. את הסלעים שבצדי הערוץ מכסים טחבים ושרכים.
הקטע הזה של המסלול מוצל וקריר גם בימות הקיץ החמים, ומומלץ לעצור כאן לאתנחתא קלה.

(5) העפלה לחניתה
ממש לפני יציאתו של הנחל אל מחוץ ליער, פונה השביל ימינה (מערבה) ומטפס במתינות במדרון. (אימות חשוב - אם הגענו אל כרם הזיתים המגודר, סימן שעברנו את הפנייה, ועל כן נשוב אל הנחל).
[אם נמשיך מעט מצומת זה, נפגוש משמאלנו שביל חדש שקק"ל פרצה – "שביל הצניר". שביל זה מסתיים במתקן "מקורות" בשוליו המזרחיים של יער חניתה, ומחבר את המטיילים בו אל נחל נמר].
תוך כדי עלייה נוכל להתרשם מתת-היער המפותח שהתבסס בקרקעית האורנים: חרוב, אלה ארץ-ישראלית, אלון מצוי ואלון תולע, אשחר ארץ-ישראלי ועוד. גם האלונים הענקיים בנחל הבאר התבססו תחת צילם של אורנים ותיקים, שנכרתו או מתו בינתיים.
יער חניתה סבל מהתקפת המזיק מצוקוקוס ארץ-ישראלי, ובראשית שנות התשעים של המאה שעברה נכרתו וחודשו מאות דונמים של אורן ירושלים. תת-היער העשיר של רחבי העלים התבסס, וכיום הוא המרכיב העיקרי בנופו של יער חניתה.
בחלקה האחרון של העלייה הקצרה, בצלו של אלון מרשים, נעצור לקחת אוויר. זוהי גם נקודת תצפית מרשימה אל בקעת שפע שנחל בצת זורם לרוחבה. מעל הבקעה בולט הכביש המפותל העולה אל הכתם הירוק של פארק אדמית. בולטת גם שן הסלע המצוקית מדרום לפארק, שבה מצויה מערת קשת. בתום העלייה פונה השביל צפונה ומהלך ברוגע מעל נחל הבאר. בתוך כרבע שעה נהיה שוב בחניון חומה ומגדל.

(6) מוזיאון חניתה – נמצא בקיבוץ חניתה, במבנה הישן שבו התגוררו ראשוני המתיישבים. כאן נוכל לחתום את המסלול. במוזיאון: אולם ארכאולוגי, המציג את הממצאים מחורבת חניתה ומהסביבה; אולם "חומה ומגדל" ובו דגמי יישובים שעלו על הקרקע בימי המאורעות. בחדר זה מוצג סרט בן 18 דקות המתאר את עליית חניתה על הקרקע; בחדר הטבע מוצגים פריטים משפע החי והצומח באזור. (טלפון המוזיאון 04-9859677)


מסלול 2 - שביל הצניר

מסלול הליכה טבעתי.
בקעה ירוקת שדות ועטורת כרמי זיתים ויערות. מצוקים נישאים, סלעים וצניר, יער חורש וים באופק הכחול, שפני סלע, בזים ופרחים, במיוחד הסחלבים.

משך המסלול: שעה עד שעתיים של הליכה רגועה בנופים הירוקים של ארץ הגליל המערבי.
נקודת מוצא וסיום: נקודת ההתחלה שלנו נמצאת על כביש הגישה לקידוח "מקורות", בשוליים המזרחיים של יער חניתה. למעוניינים ניתן להמשיך עד לחניון חומה ומגדל.
דרגת קושי: קל להליכה
עונה מומלצת: בכל עונה המסלול משובב נפש ומרתק, אך באביב (פברואר-מרס) – עת הסחלבים בשיא פריחתם – הוא מומלץ שבעתיים.
איך להגיע: נקודת ההתחלה שלנו נמצאת על כביש הגישה לקידוח "מקורות", בשוליים המזרחיים של יער חניתה. ניסע מצומת שלומי מזרחה, בכביש הצפון (מס' 899) 2.2 ק"מ (או 0.8 ק"מ מצומת אדמית לכיוון מערב). כאן פונה דרך אספלט משובשת צפונה אל היער. נפנה בה (לאימות – בצדו השני של הכביש נראים שדרת ברושים ומתקן מקורות מגודר). נעבור את הלולים (מימין) ונחצה מנע בקר. הדרך משובשת וצרה, סעו בזהירות. כעבור כ-200 מטר, עוד לפני קידוח "מקורות", מתפצל שביל עפר שמאלה – כאן נחנה ונתחיל את הטיול. השביל המשולט יוצא מזרחה, מעט מתחת לפיצול השבילים הזה.

שביל הצניר, שסומן והוכשר ע"י קק"ל, נפתח לראשונה בסוכות תשס"ג (אוקטובר 2003) בסיוע של בני נוער מתנועת בני המושבים. השביל במקורו סומן באבני צד, אך הפרות הרועות ביער וחזירים ההופכים את האבנים בתורם אחר מזון, הפרו את הסדר...

1. פיצול שבילים
נלך מעט ונגיע לפיצול של השביל האדום: ימינה (מזרחה) השביל מושך אל נחל נמר, ושמאלה אל הצניר ויער חניתה, ובו נבחר.
השביל מתפתל תחת צמרות האלונים, חוצה את הוואדי ומטפס במדרון הנגדי (המזרחי). הטיפוס קצר מאוד, ובדרך נחצה גדר בקר. מולנו, מימין ומשמאל, מצוקי סלע מרשימים. במבט שני ומעמיק יותר נוכל להבחין בשפני סלע על הסלעים וביניהם.
2. נדלג על קטעי סלע ונרד אל האפיק המוקף חורש ים-תיכוני. כאן צפויה לנו חוויה של טיפוס קל בינות לסלעים ולמפלונים. ניאחז כקופים בענפי העצים ונעפיל במעלה הנחל. במפות הרשמיות אין לנחל שם, ואנחנו נרשה לעצמנו לקרוא לו בשם נחל אדר, על שם שמורת הטבע גבעת אדר ועין אדר שממזרח לנחל. הנחל (האכזב) חורץ ברכס סולם צור מצפון לדרום ומתנקז אל בקעת שפע ונחל בצת.
3. עלייה קצרה בנחל, ושבילנו פונה ועוזב לגדה השמאלית (מערבית). כאן הוא נצמד למצוק סלע זקוף ובו כוכים ומערות. תוך כדי טיפוס קליל, או אחריו, נוכל להתרשם מהנוף הנפרס מולנו: במזרח בולטים פיתולי הכביש העולה אל רמת אדמית ופארק אדמית, ובראשה בולט המצוק שבו שוכנת מערת קשת. מנגד נראים בתי המושב יערה המוקפים בחורש ירוק. מדרום לנו, שפע היבולים וירוק השדות של בקעת שפע, שלא בכדי נקראה כך. במערב נראים קיבוץ מצובה ושלומי, והיערות שסביב לבקעה סוגרים עליה ככתר מלכות.
מומלץ לשבת בצלו של אחד האלונים, לנוח, לנשום אוויר מלוא הריאות ולספוג את היופי שמסביב.

4. השביל מלווה את תחתית המצוק ונמשך מערבה על מדרגות סלע עד הגעתו אל תחתית הצניר.
הצניר, תופעה גיאומורפולוגית שכיחה, הוא חריץ גדול, ארוך וצר, או שקע עמוק, המתפתח לאורך שכבת סלע קשה. הצניר נוצר בדרכים שונות, ובהן המסת המצוק על ידי חומצה פחמתית בעת זרימת מי נגר על המצוק, או המסה וחתירה של הסלע על ידי גלי הים בקו המגע בין הים ליבשה. שני צנירים מפורסמים אחרים מצויים בכרמל – בנחל כלח ובנחל אורן.
על המצוק נאחז מציץ סורי, צמח מצוקים אופייני. צוף הפרח טעים ומ?ציץ (ומכאן שמו) ובתחתית המצוק אנו מוקפים בצמחי עירית גדולה, שאת פרחיה המתוקים ניתן לאכול.

5. נמשיך בנתיב המסומן באדום. נרד מעט, נעלה מעט, אך השביל נשאר במגמה נוחה על המדרון.
מתחתינו חורשת אורנים יפה. כאן, על המדרגה מעל בקעת שפע, נמצא אתר של יישוב מהתקופה הכלקוליתית המאוחרת, ובו ממצאים כמו כלי צור, כלי בזלת וחרסים.
הרוצים לחזור כבר בשלב זה אל הרכב, יגלשו בזהירות אל החורשה וילכו בדרך היער היורדת חזרה מזרחה אל המכוניות.

6. ערוץ הסחלבים
השביל מתפתל דרומה בערוץ קטן המשובץ באלונים. אם הגענו בפברואר-מרס, זהו מועד פריחת הסחלבים. פקחו עיניים! הערוץ הזעיר הזה והיער בכללו, מלא בסחלבים מהיפים שיש לנו בארץ: סחלב נקוד, סחלב איטלקי, דבורנית דינסמור, דבורנית שחומה ועוד. כל סחלב ומועדי הפריחה שלו. באנו ועדיין לא פרח הסחלב שחיפשנו? לא נורא, נשוב בעוד שבועיים... נתבשם במראות ובריחות, אך לא נקטוף! הסחלבים הם ערך טבע מוגן.
נרד בערוץ עד שהוא נפתח אל פינת יער קסומה של עצי אלון ואורן.
השביל מושך מערבה ביער פתוח של אלונים וברושים, וחוצה דרך ג'יפים תלולה שצינור ברזל עבה מונח לאורכה. הצינור מוביל מי קולחין מטוהרים ממאגר הביוב במעלה ההר אל שטחי החקלאות בבקעה. אנו נחצה את השביל ונרד מעט אל הברושים הגדולים שמעברו השני. פה נמשך השביל עוד כ-300 מ', חוצה גדר בקר ויורד אל נחל הבאר.
כדי להשלים את המסלול הטבעתי ולחזור למכוניותינו, נרד שמאלה אל שביל העפר המקיף את כרם הזיתים. נפנה שמאלה בשביל זה ונצעד קלות (כ-800 מ') לאורך גבול היער ופנינו מזרחה, עד הגיענו אל כביש הגישה לקידוח "מקורות".

למעוניינים, ניתן – ואף מומלץ – להמשיך במעלה נחל הבאר ולסיים בחניון חומה ומגדל. או אז רצוי לדאוג לרכב איסוף שיחכה לנו בחניון.


מסלול 3 - דרך הנוף של יער חניתה

מסלול ברכב שטח (4X4) וברכב בעל גחון גבוה בלבד.
סימון המסלול : ירוק
נקודת מוצא : הגדר ההיקפית של קיבוץ חניתה. נקודת סיום: כביש הצפון
אורך המסלול: כ-7 ק"מ.

דרך הנוף של יער חניתה מתפתלת לאורך כ-7 ק"מ ומגלה למטיילים נופים קסומים של ים כחול, יערות ירוקים ושדות צבעוניים. הדרך מתחילה בגדר המערכת הדרומית של קיבוץ חניתה ומסתיימת בכביש הצפון (מס' 89). הבחירה בכיוון זה היא בשל יתרון התצפית הנפרסת לעינינו לכל הכיוונים.
בפיתולי הדרך הראשונים בולטות במזרח שמורת חניתה וגבעת אדר, ובתווך יורד בתלילות ערוץ נחל אדר. מדרום בולטת בקעת שפע על השדות והמטעים שבה, ממערב העיירה שלומי, ובדרום-מזרח מושב יערה.
הדרך יורדת כמה קווי גובה וממשיכה מדרום למאגר הביוב של קיבוץ חניתה מערבה. המים כאן מטוהרים ומשמשים להשקיית המטעים. עבודות העפר להכשרת המאגר פגעו בשרידי חורבת עין כובשים – שהיא ככל הנראה חניתה ארעיתא, הנזכרת ברשימת "העיירות האסורות בתחומה של צור" (תוספתא שביעית, ד). על פי ממצאי סקר שנערכו במקום נמצאו שרידי קירות, בתי בד, וכלי חרס מהתקופות ההלניסטית והרומית. ממצא מיוחד הוא דלת אבן מאחד הקברים, וחקוקה בה מנורת שבעת הקנים.

בדרכנו הלאה נחלוף על פני עין כובשים (1), מעיין שכבה אכזב, קטן ונסתר. במקום שרידים ישנים של בריכת מעיין עותמאנית ובריכת נקבה קטנה מימי חניתה תחתית.
מתחת למעיין בוסתן חרובים (2), אחד מני רבים ביער חניתה, שניטעו כמטעים משקיים לכל דבר. בפועל נזנחו מטעי החרובים בשל חוסר כדאיות כלכלית והם נותרו למעננו, לסעודת קיץ מתוקה.

לפני צאתנו אל הכביש העולה לחניתה נחלוף על פני שלולית חורף, (3)שכשמה כן היא – מוצפת מים בחורף (בקיץ נכירה על ידי סוללת הסכר). יערני קק"ל יצרו את השלולית המלאכותית הזו כדי להעשיר את בתי הגידול הלחים ובכך להגדיל את המגוון הביולוגי ביער.

ביציאה אל כביש חניתה-שלומי נפנה שמאלה, בזהירות מרבית, ומיד שמאלה (דרומה) על פי השילוט לחניון חומה ומגדל(4). הדרך חולפת על פני חניון הכניסה, ומיד אחריו מגיעה לשביל "נחל הבאר". בהמשך נעלה בדרך האספלט לחניון חומה ומגדל.
דרך הנוף ממשיכה דרומה כדרך עפר, וגם כאן היא עבירה לרכב שטח בלבד. קטע זה הוא תוואי העלייה ההיסטורי של חלוצי חומה ומגדל בחניתה. על הר הטרשים הקירח, בדרך לא-דרך, טיפסו ועלו עם ציוד כבד על כתפם כ-400 נוטרים, חלוצים ובני נוער, בדרכם להקים את חניתה תחתית.

הדרך נמשכת ומתפתלת מערבה ויורדת אל "ואדי האלונים" (5), וכאן היא פונה דרומה עד הגיעה אל כביש הצפון.

ייחודי למקום

גאולת אדמות חניתה
במערכת עשייה למען בניין מדינה, נודעת חשיבות להשגת הקרקע. בשנת 1938 חיבלה ממשלת בריטניה ברכישת קרקע על ידי יהודים. על רקע זה הגיע מר יוסף סינגליה, נשיא הוועד המרכזי של קק"ל באיטליה, יחד עם חברו אליעזר וינשל, לקנות את אדמות חניתה. "בדצבר 1937 פנו אלי אברהם וינשל ואחיו... שאסייע להם ברכישת שטח... לאורך גבול הלבנון. התברר כי עדיין קק"ל מעוניינת בתוכנית אבל אין לה הכסף... הבינונו כי אם לא ניצור מצב שיאלץ החלטה לא נגיע לגבול הצפון... הדרכון האיטלקי שהיה בידי... אפשר לי להופיע כקונה לא יהודי...". כך סופר מפי יוסף סינגליה ז"ל, שלאחר קום המדינה עסק בקשרים מסחריים בין ישראל לאיטליה.
דוד סינגליה, בנו, פנה בשנת 1996 לקק"ל,וביקש לגולל את סיפור אביו ולהנציח את פועלו בהקמת חורשה לזכרו בחניתה. במאי 1997 הוצב שלט ביערות חניתה על שם יוסף סינגליה

כרטיס ביקור

• אזור גאוגרפי: הגליל העליון (המערבי) – צפונית-מזרחית לשלומי.
• עונה מומלצת: כל השנה (בקיץ – בצל העצים).
• חניונים לפיקניק: חניון חומה ומגדל – שולחנות פיקניק, שירותים ביולוגיים, ברזי מים, מתקני מנגל ומתקני משחק.
חניון שלומי – בסמוך לצומת שלומי, שולחנות פיקניק וברזי מים.
• נגישות לנכים : בחניון חומה ומגדל שולחנות פיקניק ושירותים לנכים.
דירוג הגולשים:
הוסף המלצות על טיול - יער חניתה
דולב || 01/10/2011
מסלול נהדר ומומלץ מאוד למשפחות (ולא רק)! כמו שהבן שלי (בן 5) אמר - גן עדן. באמת יער מדהים וקסום. הזדמנות לטעום את הטבע האמיתי - ולא האטרקציות והשבילים ה\"מונגשים\" שהתרגלנו לבקר מרוב עצלנות. רוב המסלול בירידה והליכה בתואי הנחל, העליה לא קלה ומתונה כמו שאפשר להבין מהכתוב - אבל לכן היא גם לא ארוכה במיוחד. היא לא היוותה בעיה לילד, למבוגר עם מנשא ופעוטה, ואפילו לסבתא שמובילה את סבא שלא רואה טוב. בחניון - אין מתקני משחקים ושירותים כמו שכתוב, ואין מים בברזים. חוץ מזה, חניון נהדר - שולחנות, פחים ומגדל בן 4 קומות שהילדים מאוד נהנו לטפס עליו. הערה אחרונה למסלול - לא הצלחנו למצוא את מעבר הבקר המוזכר בסוף פסקא (2). כשהגענו לדרך האספלט פנינו ימינה וכעבור כמה מטרים שמאלה להתחלת המסלול (לפי השילוט לכיוון הבאר). באופן כללי, חוץ מקטע זה המסלול מתואר היטב ומסומן היטב בשטח.
 

צימרים בסביבה

קיבוץ תובל מציע לכם אירוח לכל המשפחה ב-29 יחידות אירוח מאובזרות. אירוח תובל מתאים גם לנופשים מטיילים וגם לכנסים, סדנאות ואירועים ומשפחתיים.

אטרקציות בסביבה

שלל אטרקציות תיירותיות, אתרים היסטוריים, מסעדות, מוזיאונים ועוד ... את כל המידע ניתן לקבל במרכז המבקרים.

מסלולי טיול

סרט תדמית - מדריך צופית |  פרופיל חברה |  תנאי שימוש |  


צימרים - צופית - טל: 03-5621663, פקס: 03-5621664