טיול - ממצודת ביריה אל קבר יונתן בן עוזיאל

טיול מפה מה ב טיול
טיול - ממצודת ביריה אל קבר יונתן בן עוזיאל איזור :  גליל העליון
עונות מומלצות :  קיץ,סתיו,אביב,חורף
טיול - ממצודת ביריה אל קבר יונתן בן עוזיאל רמת קושי :   בקלות
מאפייני הטיול :   טיולי משפחות
משך המסלול:   3 שעות
טיול - ממצודת ביריה אל קבר יונתן בן עוזיאל אורך מסלול :   5 ק"מ
מה באתר טיול - ממצודת ביריה אל קבר יונתן בן עוזיאל :
אורך המסלול: 5 ק"מ. נקודת התחלה – במצודת ביריה, נקודת סיום – קבר יונתן בן עוזיאל (סימון שבילים שחור בחלק מהדך המתוארת הסימון אדום).
משך הסיור: 3 שעות (ניתן לקצר את המסלול).
אזהרה: מי המעיינות אינם ראויים לשתייה.
חניונים לפיקניק: חניון עין זיתים, חניון הפיתול, חניון מצודת ביריה.
התאמה למוגבלים בתנועה: חניון עין זיתים - שולחנות ושבילי גישה.
המסלול (מסומן שחור במפה)

דירוג הגולשים:
הוסף המלצות על טיול - ממצודת ביריה אל קבר יונתן בן עוזיאל
+



תיאור האתר

ביריה הוקמה כחוליה בשרשרת של הקמת ששת המצפים-מצודות בארץ- שלושה בדרום ושלושה בצפון. מוזיאון המצודה מציג בצורה ייחודית ומרתקת את תולדות המקום בצורה חווייתית ובלתי נשכחת.

על האיזור

מגוון פעילויות רחב לכל הגילאים. מטרת המוזיאון הנה חשיפת היער וקק"ל בפני הציבור הרחב תוך כדי איתגור הביקור ושיתופו באופן חוויתי, רגשי ואינטלקטואלי במכמני יער ביריה.
פרטים בטל': 04-6922433.

גישה למסלול

מכביש המסתעף ליער ביריה מול הכניסה הצפונית (הראשית) לצפת. דרך גישה נוספת, לבאים מכיוון בקעת החולה: כ-100 מ' צפונה מצומת מחניים (כביש 90, בין סימני הק"מ 444-443) ניסע מערבה בכביש סלול (חלק מדרך הנוף של יער ביריה), שהופך בשלב מסוים לדרך עפר.

מסלול

השביל מתחיל מצדו המזרחי של חניון מצודת ביריה, ממשיך ביער אורן בוגר ופוגש בטראסה מימי החלוצים של ביריה, מימין לדרך. משם פונה השביל מטה במדרון אל כביש עמוקה-ביריה. בנקודה זו מומלץ להמשיך ישר (מזרחה) אל הר יבנית (2)– (סימון אדום) לאחר כ-200 מטר נפגוש בדרך עפר ונמשיך בה צפונה (שמאלה) על פי השילוט. כעבור כ-5 דקות הליכה נגיע לפסגתו הצפונית של הר יבנית. מההר נשקפיף אל רמת הגולן, עמק החולה, הרי הגליל והלבנון ומדרום לכינרת – תצפית נוף מהמרשימות בארץ.
בשוליו המזרחיים של ההר נמצאים קבריהם של חכמי התלמוד, אביי, רבא ורבי יהודה נשיאה. נשוב כלעומת שבאנו עד הפיצול היורד לנחל נבוריה.
השביל יורד במדרון (סימון שחור) התלול וחוצה את כביש האספלט אל חורשת הארזים.
חורשת ארזים (3)– נשים פעמינו אל החורשה היפהפייה הנמצאת מעבר לכביש. החורשה ניטעה ב-1958 על ידי אנשי כפר ביריה. עצי הארז האטלנטי, שמוצאם מהרי האטלס בצפון אפריקה, נקלטים היטב בהרי הגליל שלנו. בחלקה שלפנינו יש עצים שגובהם עשרים מטרים ומעלה. בגזעי העצים בולטים לעין חורים מרשימים של נקר.
עין גוזי (4)– השביל חוצה את החלקה ומגיע היישר למעיין. המעיין יבש רוב השנה, אך על פי עדויות זקני ביריה, אפשר היה לטבול כאן בקיץ עד צוואר. כך או אחרת, עין גוזי הוא פינת חמד. המדרגות החקלאיות (טראסות) שוקמו ועליהן ניטעו עצי פרי רבים. לאורך הגיא גדלים עצי צפצפה מכסיפה, שבקורותיהם השתמשו הכפריים לבינוי.
עין נבוריה (5)– השביל מגיע לדרך עפר רחבה וחוצה אותה ליד עצי תאנה גדולים ושני עצי ערבה הצומחים. מנקודה זו יורד השביל במקביל לגיא, בדרך עפר תלולה. המסלול שלנו נוטש את הדרך ועובר לשביל מימינה (שלושה סלעים מונעים כניסת רכב לשביל). עוד מעט קט ואנו במעיין (פירוט על המעיין ראה מסלול רכוב בדרך הנוף).

לאחר בילוי בעין נבוריה נשוב מעט לאחור ונטפס במעלה השביל. ממערב, ובמקביל לגדר המקיפה את מתחם המעיין, עולה שביל במדרון תלול וקצר עד לדרך עפר. חוצים את הדרך וממשיכים לטפס בשביל העובר בחורש. כמאה מטרים מהדרך נמצאים שרידים מרשימים של כבשן סיד שקירותיו מתנשאים לגובה ארבעה מטרים.
בית הכנסת של נבוריה (6) – השביל נמשך מעבר לכבשן, מתעקל ויורד לדרך הנוף של היער, לעבר בית הכנסת. המבנה התקיים עד שנת 640 לספירה בקירוב. בשנת 2000, בפרויקט משותף של קק"ל ורשות העתיקות, נעשו בשרידי בית הכנסת עבודות שימור ושחזור. כיום ניצבים כאן שני טורים של ארבעה עמודים. נמשיך לקצהו הצפוני של בית הכנסת, וליד אבן עגולה נראה שריד מבית בד קדום. נמשיך בדרך עפר ונפנה צפונה (שמאלה) עד לדרך עפר המקבילה למהלכו של נחל דלתון.
נחל דלתון (7)– הוא יובל של נחל חצור. בקטע שלפנינו הוא יוצר מצוקים מרהיבים. השביל נמשך בדרך העפר המקבילה למורדות הנחל. גדר בקר מונעת גישה לנחל, אך סמוך לה יש פתח מיוחד למטיילים, המאפשר מעבר אל מצוקי דלתון – אתר סנפלינג מורשה.
קבר יונתן בן עוזיאל (8)– נמשיך במקביל לנחל. השביל שלנו יורד בתלילות אל רחבת החנייה של הקבר, נקודת הסיום של הטיול. (פירוט על סיפור הקבר ראו במסלול דרך הנוף).

ייחודי למקום

מצודת ביריה
בתקופת התלמוד (מאה 6-3 לספה"נ) הייתה בביריה עיירה חשובה, ובסוף המאה ה-16 ננטש היישוב היהודי במקום. אבל לביריה עוד נכון תפקיד חשוב.
בשנת 1908 רכש הברון רוטשילד את אדמות המקום, וב-1922 היה ניסיון התיישבות שנכשל. באותם ימים ניטעו העצים הראשונים ביער.
בשלהי מלחמת העולם השנייה, ב-8 בינואר 1945, עלו על הקרקע חניכי בני עקיבא, הפלוגה הדתית של הפלמ"ח. בשל מחסור בברזל נבנתה מצודת ביריה מקירות כפולים של אבן, וגגותיה נשענים על קמרונות. מרזבים ותעלות אספו את מי הגשם לבור מים שסיפק את כל תצרוכת המים. המצודה כללה שני מגדלי שמירה ששימשו, בין היתר, לקשר בין יהודי צפת לבין מפקדת הגליל של ה"הגנה" באיילת השחר. בין היתר, סייעו אנשי ביריה בהברחת יהודים מסוריה לארץ ישראל.
בפברואר 1946 גילו הבריטים שני "סליקים" מחוץ למחנה, עצרו את 24 חברי ביריה והשליכו אותם לכלא עכו. היישוב העברי סירב להשלים עם רוע הגזרה. לאחר כשבועיים, בליל י"א באדר תש"ו, ארגנה ה"הגנה" את מבצע "הגידם": במסווה של העלייה המסורתית לתל-חי עלו 3,000 איש והקימו את ביריה ב' – נקודה עברית חדשה, מזרחית למצודה, בהר יבנית. במבצע הזה התאחדו כל הזרמים והפלגים של היישוב העברי: קיבוצניקים ועירונים, דתיים וחילונים. הבריטים תקפו את ההיאחזות החדשה ופינו בכוח את המתיישבים. בתגובה הוקמה ביריה ג'. לנוכח העקשנות והמאבק הציבורי הארצי והבין-לאומי, נסוג הצבא הבריטי והתיר לקומץ מתיישבים להישאר במקום. חודשיים אחר כך פינו הבריטים את כוחותיהם מהמצודה, וחברי הגרעין עברו לשם.
ביריה מסמלת את מאבקו של העם היהודי על אדמתו. ההר שעליו ניצבת המצודה מכונה "הר הנועזים", לזכר המתיישבים, והמצודה הפכה למוזיאון מרתק המתעד את תולדות המקום. על קיר המצודה מוצבת תצוגה של תמונות ותעודות, ובחדר האוכל מציגים סרטון (בן 12 דקות) המתעד את תולדות המקום. המבקרים במוזיאון יכולים לערוך לעצמם עיתון ממוחשב ובו ידיעות עיתונאיות שהתפרסמו בעבר על ביריה.
דירוג הגולשים:
הוסף המלצות על טיול - ממצודת ביריה אל קבר יונתן בן עוזיאל
תנאי שימוש |  


צימרים - צופית טל: 052-3070022