הספא של רומא

כחצי מיליון ישראלים מבקרים מידי שנה, באתר המרחצאות חמת-גדר, מתברר שהמקום היה מפורסם, כבר בתקופת האימפריה הרומית והצלבנים

באותה תקופה, הוקמו במקום מבני פאר ואולמות טבילה להנאת התיירים והמתרפאים. בקרוב, מבטיח מנכ"ל האתר, מר דני לובנשטיין, ישוחזרו המבנים העתיקים ויערכו אירועים באווירה רומית. אתר המעיינות והמרחצאות הטרמומינרליים בחמת-גדר מכיר, כמעט כל ישראלי. עובדה למעלה מחצי מיליון מבקרים מגיעים למקום מידי שנה, טובלים במי המעיינות, מתפנקים בג'קוזי נהנים משלל הטיפולים ואף לנים במלון ה"ספא וילג', מלון הבוטיק היחודי, השוכן בשטח פארק חמת-גדר. גם בימי קדם, בתקופה הרומית, לפני כ-1800 שנה, כבר ידעו, כי מי שחיפשו אתר מרחצאות מפנק, למצוא דרכם לפינה החבויה בעמק הצר שבין דרום רמת הגולן להרי הגלעד. מה משך אנשים לאתר חמת-גדר כבר אז, בימי קדם? מה הפך את המקום לאתר פולחן בימי האימפריה הרומית? בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו באתר ובמחקרים רבים שנערכו בשטח נמצא שהרומאים שבנו את המרחצאות במאה השניה לספירה הפכו את המקום למרכז תיירות בינלאומי ששמעו יצא למרחקים.שמועות על סגולות המים המיוחדים של חמת-גדר, עברו מפה לאוזן ברחבי העולם הקדום וסיפורים על ניסים ונפלאות שהתרחשו במקום נקשרו למעיינותיה של חמת-גדר. מי מרפא סגולות המרפא המיוחסות למיים הטרמומינרליים, משכו למקום אז, כמו היום, מתרפאים רבים. רוב המבקרים היגיעו לטבילה במי המעיינות כדי להנות מסגולות המרפא של המים, העשירים בגופרית ובמינרליים רבים נוספים, כדי לשמור על גוף בריא צעיר ומלא מרץ וכדי לחדש נעורים. היו גם נשים שלא הצליחו להרות ונהגו לטבול במי חמת-גדר, כדי להבטיח לעצמן פיריון. השילוב של מעיין מקודש, מרחצאות מרפא ואתר תיאטרון פולחני, היציעו למבקרים צירוף מיוחד של הוחות דתית, רפואית וחברתית, המאפיינת אתרי פולחן רבים שפעלו באותם הימים באימפריה הרומית. "ההיסטוריה של חמת-גדר מרתקת ומסקרנת" אומר דני לובנשטיין, מנכ"ל חמת-גדר מלון ספא וילג'. "הרומאים שהיו נהנתנים מאוד, נהגו לערוך במקום משתאות, ויש טוענים שגם מסיבות חשק ואורגיות". מקור השם חמת-גדר "חמת-גדר" נקראה כך, כדי להבדילה ממקומות אחרים, שהיו בהם מעיינות חמים, המילה "חמה" נגזרת מחום ומחמימות ו"גדר" נקראה על שם העיר גדר, עיר עשירה מהתקופה ההלניסטית-רומית ששכנה באיזור. שרידי העיר "גדר" נמצאים בקצה מדרון ה"גלעד", המשתפל לבקעת הירדן ולבקעת הירמוך, מדרום לאתר חמת-גדר של היום. האגדה מספרת שקראו למקום גם:"מרחצאות שלוש הגרציות". הכינוי 3 הגרציות, הוא על שם 3 נשים(גרציות) שמסמלות את החן, היופי והעלומים. פיסליהן הוצבו במקום ודמותן נחרתה על המטבעות בהן סחרו באיזור. "המעיינות כונו גם בשמות מיתולוגיים- "ארוס- אל האהבה והתשוקה ו"אנטרוס" היה האפיפיור ה-19. מתי נבנו לראשונה המרחצאות? בניית המרחצאות, החלה במאה השניה לספירה, ע"י הליגיון הרומי ה-10, שישב בעיר גדר. "ניתן להבחין בשתי תקופות בניה עיקריות: התקופה הרומית ביזנטית, במהלכה נבנו מרבית חלקי המרחצאות, והתקופה המוסלמית, בה נעשו שינויים במבנים הקיימים. "המרחצאות נבנו סביב מעיין של מים מינרליים, עין אל מקלה שמו, הנובע בדרום האתר, בשוליו נבנתה בריכת הרמה, ממנה הוזרמו המים לסדרת בריכות רחצה שנבנו זו אחר זו. עד כה נחשפו שבע בריכות, שכל אחת מהן מוקמה באולם נפרד, האולמות נבדלו זה מזה בגודל ובצורה. הבריכות בכל אחד מהאולמות, איפשרו למתרחצים להסתגל בהדרגה לחום המים תוך מעבר מאולם אחד למשנהו, במסלול שהסתיים בבריכה הבנויה לצד המעיין. "אגב המכלול בחמת-גדר דומה מאוד למרחצאות הרומיים של העיר "באת' שבדרום מערב אנגליה". על מה מתבסס המחקר ההיסטורי? " החל מאמצע המאה השניה ואילך נזכרת חמת-גדר , פעמים אחדות בתלמוד ובמדרשים, כמקום ישוב שוקק חיים, שיש בו חנויות, פונדקים, בתי מגורים ועוד. "אולם המקור ההיסטורי הראשון המזכיר במפורש את המרחצאות מצוי בכתביו של איש כנסיה בשם "אוריגנס", באמצע המאה השלישית, הנה למשל ציטוט:"גדרה הנה עיר ביהודה, אשר לידה ישנם מרחצאות מפורסמים". "מקור היסטורי זה מעיד שבאמצע המאה השלישית כבר היו המרחצאות בשימוש ומכאן ניתן להסיק כי המבנה הוקם קודם לכן, במאה השניה לספירה או בראשית המאה השלישית. ניתן להסיק, שסגולותיהם של מי המרפא היו ידועים לחז"ל, לפי ידיעות על אישים שונים מתקופת בית שני, המשנה והתלמוד, ששהו במים לצורכי ריפוי. נמצאו קווים משותפים לעדויותיהם של סופרים יווניים ורומיים, של עולי רגל, של נוסעים נוצריים ושל ספרות חז"ל. פעולת המעיינות באותם ימים מוזכרת בהקשרים של עזרה בטיפול במחלות והפרעות שונות, כמו מחלות עור, חולשה כללית וחיזוק מערכת העצבים. מתי נהרסו מבני המרחצאות העתיקים? אנחנו לא יודעים בוודאות מה קרה למבנה המרחצאות בסוף התקופה הביזנטית, אבל סביר להניח שהמקום נפגע מאחת מרעידות האדמה שפקדו את האיזור בשלהי אותה תקופה. כתוצאה מהרס המרחצאות ומהדרה של רשות עירונית מפקחת, חזר המקום במשך התקופה המוסלמית למצבו בשלהי המאה הראשונה לספירה: שטח ביצתי נטוש. אומנם המעיינות החמים לא פסקו מלמשוך למקום מתרחצים אבל מדובר רק באוכלוסיה המקומית הקרובה. מה אנחנו יודעים כיום על השחזורים? תרומה חשובה ביותר לשחזור תולדות המרחצאות בחמת-גדר הן שלוש כתובות ההקדשה שהתגלו במהלך חשיפת אחד האולמות. כתובת קדומה בת 16 שורות, נחשפה על גבי לוח שיש גדול, שנקבע ברצפת האולם ונושאת את שמה של הקיסרית אברוקיה, שחייתה בי-ם, באמצע המאה החמישית לספירה. הכתובת כתובה בשפה שירית, המפארת את המעיינות החמים ואת המרחצאות, ייתכן שנכתבה לרגל סיום הקמת המבנה או חלקים ממנו. כתובות ההקדשה האחרות שנמצאו במקום מעידות על הפרסום הרב שהיה למקום, שהפך אז למוקד התענינותם של בעלי שררה וממון, שביקשו להנציח את שמם במבני פאר. נוהג זה שהיה מקובל למדי בתקופה הרומי-ביזנטית, הוסיף לעושרם ולהדרם של מרחצאות חמת-גדר, שהמשיכו לפעול במשך מאות שנים לאחר הקמתם. האם יש כוונה לפתח את איזור העתיקות? "בהחלט כן, עד היום ניתן להתרשם מהאולמות ומהמרחצאות, מאולם האומנות, דרך בריכת המעיין, בריכת המצורעים, האולם הסגלגל ומבית הכנסת- שרצפתו עשויה פסיפס עם כתובות בעברית. "אבל עבודות השחזור הגדולות, הן רק עיניין של זמן, הכוונה שלנו לעתיד הקרוב, היא לחבר את ההווה לעבר, ובמסגרת השחזור ייערכו במקום ערבים בנוסח "רומא". שוב על המפה "הייחוד של המים בחמת- גדר, הנובעים ללא הרף ממעמקי האדמה, ללא מגע יד אדם וללא חימום, מתקיים בחמת-גדר עד היום", המקום היה מקום תיירות ראשון במעלה בימי קדם, מקום שנודע בכל רחבי האימפריה הרומית, והתוכנית האסטרטגית שנבנתה לאתר בשנים האחרונות שדרגה והפכה אותו שוב לאתר מעיינות הספא הגדול והיוקרתי במזרח התיכון. "כיום כמו בימים ההם, אנשים המגיעים לכאן, מדווחים על תחושות של מרץ ובריאות אחרי הטבילה במים. מאת איה ענבל

תנאי שימוש |  


צימרים - צופית טל: 052-3347865